רש"י על מנחות י״א ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות י״א ע״ב:א׳ רש"י על מנחות י״א ע״ב:ג׳ »

2 אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שָׁלֹשׁ מַחְלוֹקֹת בַּדָּבָר, רַבִּי מֵאִיר סָבַר: קוֹמֵץ בַּתְּחִילָּה וְקוֹמֵץ בַּסּוֹף, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: קוֹמֶץ בַּתְּחִילָּה וּשְׁנֵי קְרָטִין בַּסּוֹף, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: קוֹמֶץ בַּתְּחִילָּה וְקוֹרֶט אֶחָד בַּסּוֹף.

פירוש רש"י על מנחות י״א ב:ב׳

2 רבי מאיר - סתם מתניתין דקתני חיסר לבונתה פסולה:

3 קומץ בתחלה - בשעת קמיצה בעינן שיהיה בכלי מלא קומץ לבונה ובהא כולהו מודו דמתחילה בעי קומץ וכדילפינן מג"ש בפ' האומר הרי עלי עשרון שם דף קו::

4 וקומץ בסוף - בשעת הקטרת לבונה שלא תחסר:

5 רבי יהודה סבר - אי הוה כתב כל משמע דאפי' קורט אחד דכל משמע כל שהוא כמו אין לשפחתך כל מלכים ב ד:

« רש"י על מנחות י״א ע״ב:א׳ רש"י על מנחות י״א ע״ב:ג׳ »